תקשורת בין סוכנים (Agent2Agent, A2A)

תקשורת בין סוכנים: איך שני סוכני AI עובדים יחד?

יש לכם סוכן AI שמרכז בקשות שירות וסוכן אחר שמטפל בתיאום משלוחים. כאשר פנייה דורשת את שניהם, צריך להעביר ביניהם משימה ותוצאה בדרך ששני הצדדים מבינים. A2A הוא תקן שנועד בדיוק לתקשורת כזאת בין מערכות סוכנים עצמאיות.

מהו A2A?

ראשי התיבות A2A הם Agent2Agent, תקשורת בין סוכנים. האתר הרשמי של הפרוטוקול מציג אותו כדרך שבה סוכני AI עצמאיים יכולים לגלות זה את זה, להעביר משימות ולשתף תוצאות גם כשהם בנויים בידי ספקים שונים. זה אינו יישום הודעות לקהל הרחב, אלא שפה טכנית משותפת למערכות.

איך זה עובד?

מערכת אחת צריכה לדעת מה הסוכן האחר מסוגל לעשות ואיך לפנות אליו. הפרוטוקול מגדיר דרך לפרסם יכולות, לשלוח בקשות ולעקוב אחר מצב של משימה. משימה יכולה להסתיים מיד, להימשך זמן או לדרוש מידע נוסף. הצדדים מחליפים הודעות ותוצרים לפי כללים משותפים. המפרט הרשמי מפרט את מבנה התקשורת ואת מחזור החיים של משימות.

כדאי להבחין בין A2A לבין חיבור לכלי. כשסוכן מפעיל מחשבון או קורא מסמך, הוא משתמש ביכולת חיצונית. כששני סוכנים עצמאיים מעבירים ביניהם אחריות למשימה, זו בעיית תקשורת אחרת. המערכות יכולות להשתמש בשני סוגי החיבורים יחד, אך אחד אינו מחליף את האחר.

דוגמה מחיי היום-יום

אתם מבקשים לתאם אירוע. סוכן התכנון מקבל את הדרישות ומעביר לסוכן הזמנת המקום בקשה לבדוק תאריכים פנויים. השני מחזיר אפשרויות, והראשון משלב אותן עם צרכים נוספים. אם חסר מספר משתתפים, הסוכן השני יכול לבקש את הנתון לפני שימשיך. זו המחשה של העברת משימה, לא תיאור של שירות מסוים שעבדנו איתו.

מה כדאי לבדוק?

כשמערכות משתפות פעולה, צריך לדעת מי אחראי לכל שלב, איזה מידע הועבר, מי רשאי לבצע פעולה ואיך מדווחים על כישלון. מבחינת משתמש, חשוב במיוחד לקבל תוצאה ברורה ולא רק הודעה ש"המשימה הועברה". גם פעולה שעוברת בין סוכנים עדיין עשויה לדרוש אישור אנושי אם היא משנה נתונים או פונה לאנשים.

הטעות הנפוצה היא לחשוב שתקן תקשורת מבטיח שסוכנים יבינו את המשימה או יפעלו נכון. A2A מגדיר דרך לשוחח ולהעביר תוצרים; איכות ההחלטות וההרשאות נשארת תלויה בסוכנים שמפעילים אותו.