בכיר לשעבר בבית הלבן מצטרף ל-OpenAI: מה הקשר להסכמי הביטחון ולכללי הפיקוח?

בזמן שממשלת ארצות הברית בוחנת כיצד להשתמש במודלי AI מתקדמים וכיצד לפקח עליהם, אחד מאנשי המדיניות שלה מצטרף ל-OpenAI. תומאס לינד, שהוביל את מדיניות ה-AI במשרד המנהל הלאומי לסייבר בבית הלבן, מונה להוביל את תחומי הסייבר והסיכונים האסטרטגיים בצוות מדיניות הביטחון הלאומי של החברה. דובר OpenAI אישר את המינוי ל-The Information.

המינוי מצטרף לשורה של הסכמים בין OpenAI למשרד ההגנה האמריקאי. הוא מעורר שאלה שחשובה גם למי שמשתמשים ב-AI בעבודה או בבית: כיצד נקבע מי יקבל גישה למודלים החזקים ביותר, ואיך בודקים אותם לפני שהם מגיעים לעוד משתמשים?

הקשר עם משרד ההגנה כבר קיים

ביוני 2025 הכריזה OpenAI על תוכנית ניסוי עם משרד ההגנה לבחינת שימושים במודלים שלה, בין היתר בעבודה מנהלית ובהגנת סייבר. לחוזה נקבעה תקרה של 200 מיליון דולר; התקרה אינה מעידה כמה כסף שולם בפועל. בפברואר 2026 הודיעה החברה ש-ChatGPT ישולב ב-GenAI.mil, פלטפורמת AI פנימית של משרד ההגנה. בהמשך אותו חודש הודיעה על הסכם נוסף לפריסת מערכות AI מתקדמות בסביבות מסווגות.

לדברי OpenAI, ההסכם לפריסה מסווגת כולל מגבלות על שימוש במערכות שלה למעקב המוני בתוך ארצות הברית, להכוונת מערכות נשק אוטונומיות ולקבלת החלטות גורליות באופן אוטומטי. אלה תנאים שהחברה מתארת בהודעתה; ההודעה לבדה אינה מאפשרת לבדוק כיצד הם נאכפים בפועל.

לינד מגיע לחברה בשלב שבו העבודה המשותפת עם הממשל כבר מתרחבת. לפני תפקידו בבית הלבן הוא עבד גם בסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית, NSA. צוות מדיניות הביטחון הלאומי שאליו הצטרף מובל בידי סשה בייקר, שכיהנה בעבר בתפקיד בכיר במשרד ההגנה בתקופת ממשל ביידן.

מה הקשר בין המינוי לכללי הפיקוח?

לפי The Information, המשרד שבו עבד לינד היה מעורב בעיצוב המדיניות הממשלתית לבדיקת מודלי AI מתקדמים. צו שפרסם הבית הלבן ביוני 2026 מנחה את הרשויות לפתח מסגרת שיתוף פעולה מרצון עם מפתחי מודלים. במסגרת הזאת, חברות יוכלו לתת לממשלה גישה מוקדמת למודלים מסוימים כדי להעריך את יכולות הסייבר שלהם. לפי הצו, החברות יוכלו להעמיד מודל לבדיקה עד 30 יום לפני שייתנו גישה לשותפים מוקדמים אחרים, ומבהיר שאין בו דרישה לקבל רישיון או אישור ממשלתי מראש לפרסום מודל.

כאן נפגשים שני תחומים שבהם OpenAI פועלת מול הממשלה: אספקת כלים לגופי ביטחון והדיון בכללים לבדיקת הכלים האלה. העבודה המשותפת יכולה לסייע לממשלה להבין את יכולות המודלים ואת הסיכונים שלהם. היא גם מדגישה את הצורך בכללי בדיקה ברורים, שיחולו בעקביות על חברות שכבר עובדות עם הממשלה ועל חברות אחרות.

לעמדות שפורסמו יש גם הבדל משמעותי. הבית הלבן מתאר בצו מסלול בדיקה מרצון. OpenAI קראה בספטמבר 2026 לחקיקת בטיחות מחייבת, שתותאם ליכולות של המודלים. המינוי של לינד אינו מלמד שהממשלה אימצה את עמדת החברה, או שהחברה השפיעה על כלל מסוים. לשם כך דרוש מידע נוסף על תהליך קבלת ההחלטות.

למה זה נוגע גם למשתמשים רגילים?

למינוי אין כרגע השפעה ישירה ידועה על ההגדרות או על השימוש היומיומי ב-ChatGPT. ההחלטות שיתקבלו סביב בדיקת מודלים וגישה מוקדמת אליהם עשויות להשפיע בהמשך על זמינותן של יכולות חדשות לציבור.

קחו, למשל, מודל שמצליח לאתר חולשות בתוכנה. הוא עשוי לעזור לצוות אבטחה קטן להגן על מערכותיו, ובה בעת לעורר חשש משימוש לרעה. כללי הגישה יקבעו מי יוכל לבדוק את היכולת הזאת, מי יקבל אותה ראשון ובאילו תנאים. לכן הדיון על רגולציה נוגע גם לשאלה מעשית: מתי כלים שימושיים יהיו זמינים לאנשים ולעסקים, ואילו אמצעי הגנה ילוו אותם.